ראיון אישי עם האמן והמעצב דובי רונן המציג בימים אלו תערוכת יחיד בתל אביב!

הפוסע לתוך המתחם המרהיב של המעצב שמעון בוזגלו בשכונת פלורנטין, נבלע באחת אל תוך תערוכתו של האמן דובי רונן.
הבחירה של דובי, מעצב מוצר בהשכלתו, בבטון אינה מקרית. החיפוש אחר חומרים שאינם קונבנציונליים ואינם מזוהים דווקא עם האומנות הקלאסית, באים לידי ביטוי בכל יצירותיו ועיצוביו.

הוא אומר:
"אני מצייר מאז שהייתי ילד אבל בעשר השנים האחרונות החלטתי לפנות יותר זמן לקרירה בציור. כשנדרשתי למחשבה ל"צייר עם מה?" מיד נזכרתי בחול מעורבב עם מי ים. "ציור" קלאסי ואקדמי מעולם לא משך אותי אבל חומר מושך אותי מאוד. הרעיון של להשתמש במכחול לא היה על הפרק. רציתי את החומר הכי ראשוני הכי פשוט הכי נגיש שהוא בעל אופי משל עצמו."

נפגשנו בבוקר חורפי עם דובי לראיון מרתק במיוחד:
האם יש לך רקע באמנות ומתי החלה הרפתקת הציור שלך?
למדתי עיצוב מוצר לתואר ראשון ושני במכון הטכנולוגי בחולון. יש אומרים שעיצוב ואמנות דומים , אני הייתי אומר שהאמנות הייתה אצלי בעיצוב כל הזמן יש לי יד קלה ורישומית ודמיון שהוא חבר טוב ותמיד זלגתי לכיוון האמנות , ציירתי, פיסלתי, בניתי כל מיני אובייקטים ועשיתי ניסיונות שונים ומשונים אבל ההתמסרות שלי לאמנות כעיסוק מרכזי החלה לפני שבע שנים היא הפכה להיות משהו שאני חושב עליו לפני השינה.
מה נותן לך השראה ליצירתך?
טבע, נשים, וים…לא בטוח שבסדר המדויק הזה. בבית חונכתי בעיקר על ידי אימי לשים לב לפרטים, במיוחד אלה שאנשים מפספסים לעיתים. נוף בטבע הוא השראה גדולה עבורי נוף אנושי ונשי הוא מרתק מסקרן ומושך וים שהוא האהבה גדולה. החומרים עצמם מהווים מקור השראה, הטקסטורות שלהם וסוג המגע שהם מייצרים מושך אותי לצייר איתם.

כיצד היית מגדיר את סגנון יצירתך?
הסגנון הוא אבסטרקט אקספרסיוניסטי וגם אוונגרדי, אני מצייר עם חומרים שאינם קלאסיים לציור ומכאן האוונגרד. אני פורק את עצמי באמצעות החומר על הקנבס והסגנון מאוד אישי אבל אקספרסיבי וחושני .
,מתי החל החיבור עם הבטון?
עם הבטון אני מנהל רומן כבר תקופה ארוכה מאז שהייתי סטודנט השתמשתי בו לכל מיני עיצובים ופרויקטים ואז שכחתי ממנו לתקופה ארוכה. כשנדרשתי לשאלה עם מה לצייר חשבתי שוב על הבטון, הוא הזכיר לי בניה של ארמונות חול על שפת הים חומר זמין שרק מוסיפים לו מים וניתן ליצור ממנו. מצא חן בעיני להשתמש בחומר האפרורי הכמעט אנונימי הזה ועוד לעשות עימו אמנות. פנטזתי שאני כמו אלכימאי שהופך חומר "פשוט" לזהב. יתכן בכלל והבטון בחר אותי – הוא חומר קשה מאוד אבל שברירי.
מהי דרך העבודה שלך?
ניסיתי להתחקות אחר דרכי עבודה עם בטון וציור אתו אבל היה קשה למצוא כמעט בלתי אפשרי ובאמת לצייר עם בטון זה רעיון גרוע. זה חומר קשוח ולא קל לשלוט בו. הניסיונות הראשונים היו לא מוצלחים הוא נסדק נשבר ומה לא. אט אט למדתי לעבוד עם החומר ואני עדיין לומד איך לעבוד עימו. אני יוצר ראשית את הבטון, אליו מוספים חומרים נוספים שמייצבים אותו ומתקבלת משחה בסיסית אליה ניתן להוסיף פיגמנטים נוזליים או יבשים ואז העבודה נעשית עם סכינים ושפכטלים שונים וללא מכחול.
והאם יש בכך אמירה?
כן. שאלתי את עצמי את השאלה הזאת לא פעם. הבטון מסמל עבורי ישראליות במובן של חשוף לשמש, לא מושלם, חצוף, קשה אבל שברירי. אבל יותר מכל יש כאן עניין של לקחת משהו אנונימי אפרורי לא מושלם וליצור ממנו עבודה אומנותית שתוציא אותו לאור ותיגע בכל מי שמביט בה. כמעט הייתי אומר מחאה שצועקת שיש יופי בכל חומר או אולי בכל אדם ואין עליונים ונחותים צריך רק להביט ולראות.

בעבודתך, ניתן להבחין בנקל בגווני הכחול טורקיז תכלת וורוד הכל כך מייחדים את יצירתך. האם זה נעשה במודע?
כן. גווני הכחול אהובים עלי מאוד הם לוקחים אותי למרחבים ללא סוף כמו ים ושמיים ואני פשוט הולך לאיבוד בהם, אני חייב לצייר מהר כי הבטון מתייבש מאוד מהר כך שלא נותר לי זמן לשכלתנות יתר ואני פשוט עושה אהבה עם הקנבס ובעיקר עם הצבעים הללו שמובילים אותי ומשתמשים באינסטינקטים הכי בסיסים שלי. הוורוד הוא תגלית מהזמן האחרון ואני מפלרטט עימו ומרגיש כמוצא שלל רב.
האם אתה מכוון לפלטת צבעים מסוימת?
אין לי פלטת צבעים מסוימת , אני עורך ניסויים עם צבע ופיגמנטים כל הזמן וגם יש לי את הבטון ש"שותה" פיגמנטים בצורה שקשה מאוד לצפות מראש. יש לי אוסף צדפים שאספתי ותלוי אצלי שמאוד אהבתי את הפלטה הצבעונית שלו של חרדלים מעורבבים עם אפורים לבנים אבל לא משנה מה הצבע שאני בוחר הבסיס תמיד אפור בטון.
צבעים מועדפים?
כחול,אפור,חרדל,ורוד
בימים אלו אתה מציג תערוכת יחיד בחלל ייחודי שנבחר על ידיך בקפידה. סטודיו שמעון בוזגלו באזור האוונגרד של תל אביב -הסבר את הבחירה ומה היא עושה לאמנותך?
החלל נהדר והוא משלב איכויות של אזור תעשיה עם סליזיות ניו יורקית הערבובים הללו אהובים עלי. אני מרגיש שהציורים שלי מרגישים שם בנוח .אני אוהב את העבודות של שמעון אני מוצא בהן את אותה אהבת חומרים כמו אצלי, אני אוהב את ההתבוננות הזאת בחומר הגלם והמחשבה מה ניתן לחדש עימו ולהפתיע.
עבודותייך מצויות אצל אספנים בארץ ואף בחו"ל, היכן היית רוצה לראות את עצמך עם אומנותך בעוד מספר שנים?
התשובה הראשונה יכלה להיות למשל… "לזכות בהכרה של הממסד האומנותי בארץ ובעולם.."
אני חושב שפונקתי מהיום הראשון לעיסוקי באמנות ואני זוכה לאהבה של הקהל אבל אני יודע שזה יכול להיות גם סתם מזל טוב. אז אולי התשובה האמיתית היא שהבנתי שאמנות זאת ריצה למרחקים ארוכים עם הרבה שבילים נסתרים ולפעמים ללא מפה, אני רוצה להרגיש שאני מתקדם בעשיה האמנותית שלי קודם כל תוך כדי כנות עם עצמי. הבנתי שחלק מהתשובות לשאלות הרבות כל כך שלי נמצאות בתוכי רק שנחוץ אומץ וכנות כדי להגיע אליהן ואם זה יקרה אז האמנות שלי תפרח אני אזכה לאהבה.

דובי רונן
בֵּטוֹן מְזֻיָּן

אוצרת : אילנה כרמלי לנר
בסטודיו העיצוב של שמעון בוזגלו, רח' חיים בן עטר 22, תל אביב
להזמנות/רכישה ניתן לפנות לדובי רונן
נייד: 058-4242880
מייל: dubi.ronen@gmail.co
אתר: http://www.dubironen.com
פייס בוק: https://www.facebook.com/Dubi-Ronen-ART-532886783537108
שעות ביקור בתערוכה: ימים א- ה, בין השעות 10:00-17:00.
סטודיו שמעון בוזגלו- 03-6827060

נעילה: 5.1.2020