ראיון עם האמנית ורד גרשטנקורן לקראת תערוכת היחיד שלה בגלריית Art & About בעמק חפר

ורד גרשטנקורן-תערוכת יחיד

בין התאריכים 17.7.2021- 20.8.2021

בגלריית:Gallery Art & About

רחוב צבי הנחל 7, אזור תעשייה עמק חפר.

"אני כותב כאשר יש לי השראה, ואני דואג לכך שתהיה לי השראה בכל בוקר בשעה תשע"

אמר הסופר האמריקאי השנון פטר דה פריס.

כך היא האמנית ורד  שאת ילדותה בחרותה והתבגרותה עשתה בשדות ובאווירה החופשית והכפרית של מושב בית אלעזרי.

היצירה היא עבודתה והיא יוצרת מאז ומתמיד במשמעת יומיומית קבועה –נבלעת בסטודיו לשעות רבות של עמל והשראה.נפגשנו עם ורד לראיון מרתק במיוחד :

באיזה גיל התחלת ליצור?

תמיד ציירתי. כשהייתי כבת 12 היתה לנו שכנה שהבחינה בכישרוני וקנתה לי חוברות ללימוד ציור וצבעים ואני פשוט "טרפתי" אותם בהנאה. בהמשך (בגיל 15) שלחו אותי הורי ללמוד אצל מורה לציור בכיתה קבוצתית למשך כשנה וחצי ולראשונה למדתי לרשום מהסתכלות טבע דומם ולצייר בציבעי שמן.

מהם מקורות ההשראה שלך?

כשאני נימצאת מול הבד הריק אני קודם כל חושבת צבע. לאחר הנחת הצבע הראשונה אני נותנת לציור להוביל אותי, שכן לציור יש חיים משלו ואני מנסה ליזרום איתו.  

מעבר לזה, כמובן אומנים רבים שאני אוהבת מהווים עבורי מקור השראה.

אומנים מקומיים כמו לאה ניקל ויאיר גרבוז ואחרים כמו דובופה ובסקייה, קבוצת הקוברה, ארט ברוט ואאוטסיידר ארט.

מה הנושאים שאת מעדיפה להתמקד בהם כיום ומדוע?

ציינתי בעבר שאינני יוצאת מתוך רעיון או נרטיב, אם כי שמתי לב שאני יוצרת סדרות של עבודות בעלות אופי זהה ושייכות שלא במתכוון.

הסדרות יכולות לעסוק סביב נושא רלוונטי כזה או אחר, אבל אני מגלה זאת רק בדיעבד, מה שמסביר שאני יוצרת מהתת מודע.

מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?

לרוב אני נתקלת בחיוך.

כשהתחלתי לשלב את הדמויות, היה בהן משהו גרוטסקי ולפעמים מרתיע עד כדי כך שניתקלתי באנשים שחשבו שעברתי ילדות קשה( מה שלא). הסברתי להם שהציור שלי מושפע בין הייתר מציורי ילדים ואמנים שלא למדו לצייר(אאוטסיידרים). כמי שלא עברה הכשרה באף מוסד לאומנות, אני מזדהה עם עם אמנים אלו שהיצירה שלהם ישירה וחסרת שיפוטיות.

לרוב היתה זו הצבעוניות שמשכה קודם כל את תשומת הלב.  בסך הכל הפידבק מעודד ואני מרגישה שיש קהל שמאוד מעריך ואוהב.

עם איזה אמן/אמנית היית רוצה לשבת לקפה?

הייתי שמחה לדבר עם מאטיס, אחת האהבות הראשונות שלי, ולו רק כדי לשמוע אותו מדבר על צבע!

אני קולוריסטית מטיבעי ולמרות שניסחפת גם למחוזות ציבעוניות אחרות בתהליך, אני כמעט תמיד מרגישה במייטבי כשבחירת הצבעים שלי נכונה.

איזו יצירה שלך את הכי אוהבת?

היצירה שהכי אוהבת תמיד משתנה. היא יכולה להיות גם היצירה של אתמול אבל מקווה שהיא תהיה תמיד של מחר.

באילו גוונים וטכניקות את יוצרת?

אני משתמשת בעיקר בצבעי אקריליק על בד, עץ ונייר. לעיתים קולאז' על נייר ולאחרונה אף על שקף.

אקריליק מתייבש מהר ותואם את דרך העבודה המהירה שלי ומאפשר לי לעבוד בשכבות רבות מבלי לחכות זמן רב מידי. השכבות יוצרות שקיפויות ועומק בציור וזהו דבר המאפשר לי להביע כמה שיותר גוונים של רגש.

מהי הגשמה מבחינתך ומהן שאיפותייך לעתיד?

הייתי מחלקת את השאלה לשניים.

הגשמה מבחינה יצירתית היא ליצור בכל פעם עבודה שכאשר אני מביטה בה היא מכילה בתוכה חיים שלמים על כל הגוונים והצורות שבהם, ריגשית וויזואלית. להיות מסוגלת להעביר בצורה אותנטית ככל האפשר את עצמי ולדעת שזה מהדהד אצל חלק מהצופים בה, גורם לי סיפוק והרגשה של אחדות מסויימת, שאנחנו מזדהים עם אותו רגש ללא מילים. זה לא דבר מובן מאליו בחיים של אומן והספק תמיד נימצא שם בכל פעם מחדש.

 שאיפה היא מילה שאיננה ממש קיימת בלקסיקון שלי, אך אין זה אומר שאינני מגיעה למקומות.

עצם הרצון "להצליח" יכול לעיתים להפריע, אבל אני בהחלט מאמינה בהתמדה במה שאני עושה, השאר איכשהו מגיע באופן טיבעי, בכל אופן כך בשבילי.

ליצירת קשר לגבי עבודותיה של ורד באתר הגלריה:

https://www.art-and-about-gallery.com

האמן דוד גומא בראיון מרתק על תערוכת היחיד שלו בתל אביב

עבודותיו של האמן הרב תחומי דוד גומא, בחימר ובציור, ברובן המוחלט הן מקוריות ודמיוניות, ואינן כבולות למוסכמות. בדרך כלל אין תיכנון מוקדם של היצירות. דוד ניגש לגוש החומר או לבד הקנבס בראש "נקי" והיצירות מתהוות מאליהן, באמצעות הדמיון/תת-הכרה.

דוד גומא הוא אמן אוטודידקט, חופשי ופתוח. אמנותו נושקת לז'אנר ידוע בתולדות האמנות, השייך לאמנות הנאיבית. יצירתו מאופיינת בשילוב חשיבה חברתית, היסטורית ואנושית. בקריצה ובהומור והרבה חום ואהבה.

 הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל, עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים.

נפגשנו עם דוד לראיון מרתק במיוחד:

  • באיזה גיל התחלת לצייר/לפסל והאם ידעת בילדותך כבר על כישרון היצירה שבך?
  • לא ידעתי !!!!!  בגיל מבוגר הלכתי לראשונה לקורס ערב בציור (פעם בשבוע) – במשך שנה. עד אז לא עסקתי כלל באמנות,  ועם סיומו, היתה הפסקה ארוכה מאד עד שנרשמתי לחוג פיסול בקרמיקה – שם היתה בעצם ההתחלה האמיתית שלי בשטח האמנות הפלסטית.
  • מהם מקורות ההשראה שלך?

המקור העיקרי הוא תת ההכרה, שהיא בעצם ה'סְטָרְטֶר' של מרבית יצירותי, כי את מרביתן אני מתחיל מול גוש החימר או הקנבס הריק בלי לדעת מראש לאן הידיים והעיניים יובילו אותי. יש מספר יצירות שאותן כן תכננתי מראש, מקור ההשראה היה שאיפתי לשלום ולשיוויון בין בני האדם – כולל הקונוטציות הפוליטיות הקשורות לכך. 

  • ·       ——————————–
  • מהם הנושאים שאתה מעדיף לצייר/לפסל ומדוע?
  • היות ובדרך כלל אינני בוחר מראש מה ליצור, אין כאן עניין של העדפות, אלא החלטות, וההחלטות הן רק של מידות פיזיות: גובה הפסל – לא יותר מחצי מטר, ומידות בד הקנבס בד"כ  50  על 70.  מספר קטן של יצירות שכן החלטתי מראש לפסל\לצייר הן בנושא האחווה בין בני האדם
  • מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך.?

אני זוכה בדרך כלל לתגובות מאד אוהדות ומחמיאות המציינות את המקוריות של יצירותי, ורבים מציינים שלפי היצירות הם כבר מזהים 'מרחוק' שזה שלי. את סיגנון הפיסול שלי רבים משייכים לתרבויות עתיקות.

  • —————-
  • עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?

אוהב מאד את עבודותיהם של הציירים ענת אגמי וניסים זלאיט – שסגנונותיהם שונים בתכלית זה מזה – אשמח לשבת עם כל אחד מהם (ואפילו בשלישיה J ) לכוס קפה.

  • איזה ציור או פסל  שלך אתה הכי אוהב?

פסל: המימד החמישי. ציור: הפסנתרן

  • מהן תוכניותייך  האמנותיות לעתיד?

להמשיך ליצור וליהנות !


תערוכת היחיד של האמן

דוד גומא | יחסים מפותלים

David Gome | Twisted Together

אוצרת ראשית: רחל סוקמן   Chief Curator: Rachel Sukman

בגלריה "משרד" בתל אביב , רח' זמנהוף 6 תל אביב

התערוכה תתקיים בין התאריכים : 7.01.2021 – 4.12.2020

אתר האמן: http://www.davidgome.com

מייל האמן: gome@013.net   

שעות פתיחת הגלריה: שלישי-חמישי, 10:00 – 16:00; שישי, 10:00 – 13:00

Gallery hours: Tues.-Thurs., 10 a.m. – 4 p.m. Fri., 10 a.m. – 1 p.m.

מיזם האמנות והספרות צוות יוצר 2023 יוצא לדרך!

תערוכת אמנים וסופרים "צוות" ארגון גמלאי צה"ל

אמנות פלסטית, שירה, פרוזה, תיעוד ומחקר

"וכתתו חרבותם למכחול"

פתיחה חגיגית בהשתתפות מיטב מפקדי צה"ל ובוגרי "צוות" המוכשרים לדורותיהם: יום רביעי ה 24.5.2023 בשעה 19:00 רח' הכרמל 20 גני תקווה, היכל התרבות מרכז הבמה

יו"ר צוות

תא"ל (במיל) מר מוטי בר דגן

תקציר

את חגיגות 75 השנה למדינת ישראל בחרו באירגון "צוות" לציין באירוע רב תרבותי מרתק תוסס שונה ומשפיע .

כ 100 אנשי צבא, חלקם  קצינים בדרגות פיקוד גבוהות, זוכי אותות הצטיינות ואותות הערכה, מציגים בתערוכה קבוצתית יצירות אמנות פלסטית, ספרות יפה ומחקר.

ביום רביעי, 24.5.2023 בשעה 19:00 תפתח בהיכל התרבות מרכז הבמה בגני תקוה, התערוכה " וכתתו חרבותם למכחול"- של אירגון "צוות"-גמלאי צה"ל.

 בתצוגה מיזוג מרתק בין יצירות מתחומי אמנות שונים ושילוב בין אמנות חזותית ואמנות המילה והספר.

בין היוצרים אמנים המשתייכים לאיגודי אמנות מקצועיים בתחום הספרות והאמנות הפלסטית לצד יוצרים חדשים יחסית, אוטודידקטים ויוצרים בוגרי אקדמיות לאמנות. חלק מהעבודות נחשף בעבר במסגרת תערוכות בארץ והעולם ואחרות מוצגות לראשונה.

מעניין לראות את דרך הבעת הרגשות של קציני צבא לשעבר, שחלקם הגדול הם אנשי עסקים במגזר הפרטי והציבורי, רופאים, מנהלי ארגונים וחברות, מובילי דעת קהל, אנשי הייטק, דירקטורים ועוד.

 שיח אמנים וסופרים ייערך ביום רביעי 29.5.2023 בשעה : 19:00 בפאנל מורחב של מומחים בתחום –בהנחיית ד"ר נורית צדרבוים אוצרת התערוכה.

הרחבה:

פעילים  במערכת הביטחון, מפקדים  בשדה בקרב, מתווי  מדיניות מלחמה,  מפקדי חילות, זוכי צל"שים ואותות הצטיינות והערכה חושפים פן נוסף של יכולותיהם ומגלים את הצורך לבטא רגשות תחושות ומחשבות בתחומי הכתיבה והאמנות הפלסטית בתערוכה קבוצתית שתפתח בשתי הקומות המכובדות של תיאטרון גבעתיים.

" התצוגה כוללת תחומים ושדות אמנות שונים, טכניקות שונות, מדיה מגוונת, שפה חזותית ושפה מילולית, כל אלה יחד מביאים תמונת מצב חדשה, אחרת ומרעננת. כל התוצרים יחד שרים שיר הלל לפרט, לכושר הביטוי שלו, לצורך הבסיסי הקיים באדם להתבטא וליצור, אך בו בזמן  התערוכה מעצם קיומה מבליטה אמירה חזקה ונוקבת. זו המראה את החיל, הקצין, הנג"ד, המפקד, מנקודת ראות אחרת, כמו תמונת ראי – בהיפוך. האיש שהיה בשדה הקרב, המפקדת הנמרצת אלה שעוסקים בפיזי, בקשוח, בסדר ובאירגון, בחיי אדם וארץ, אלה בדיוק אלה יודעים להתכנס אל דָּלֶת אמות נשמתם, אל הרוח היוצרת, חיי הרגש, הכתיבה, ואל המקום בו נדרשות ופועלות איכויות אחרות ושונות.."

 (ד"ר נורית צדרבוים)

כניסה חופשית.

נעילת התערוכה : 11.06.2023

הכניסה חופשית בהתאם לשעות פעילות היכל התרבות  מרכז הבמה

אוצרת : ד"ר נורית צדרבוים

אוצרות סופרים : ד"ר נורית צדרבוים

מנהלי הפרויקט: אמיר שוצמן , דרור טוקר , חגי כהן

דוברות: אילן אוסטפלד

יחסי ציבור: מיכל סדן

ריכוז הפרוייקט: יפה סולימן

הפקה טכנית : שוקי כהן -שוקיארט

אתר התערוכה (משולב באתר צוות):

http://www.tzevet.co.il

לראיונות ועיתונאים: מיכל סדן 0559599005

ראיון עם אמנית המיצב שרית לפיד לרגל תערוכת היחיד שלה מֵעֵבֶר בבית האמנים בתל אביב!

התערוכה מֵעֵבֶר אותה מציגה לפיד החל מה16.5.2023 , בבית האמנים בתל אביב, היא צומת דרכים עבורה ובכלל לכל אמן ישראלי באשר הוא.

בתערוכה המוצגת, היא מלקטת  חומרים בלתי נראים לעין הרגילה,  והופכת אותם למיצב פועם ובועט.

התערוכה היא דיאלוג בין מחשבה , רגשות סוערים, נסתר ונגלה .

נפגשנו עם שרית לראיון מרתק ונחוש במיוחד:

במה את עוסקת בימים אלו?

בימים אלו אני עסוקה מחשבתית ובהתרגשות גדולה לקראת התערוכה בבית האמנים בתל אביב. במקביל , ממשיכה ליצור לתערוכות עתידיות, אחת מהן תתקיים ביולי הקרוב בגלריית גן שמואל ועוד הפתעות לשנת 2024 עבורי ועבור שוחרי האמנות העוקבים אחרי ההתפתחות שלי.

מהם הנושאים המוצגים בתערוכת היחיד שלך "ֵמעֵבֶר" בבית האמנים בתל אביב?
התערוכה עוסקת בתהליכים הרגשיים אותם אני עוברת.

תהליכי עיבוד האובדן ובדרכי לחיפוש ומציאת הדרך לתקווה ובאופטימיות להמשך החיים.

איזו יצירה  שלך המוצגת בתערוכה את הכי אוהבת?

העבודה שאני הכי אוהבת והכי מחוברת אליה -היא עבודת הכדורים. מעל 30 כדורים שעברו עיוות ועיטוף. יחד הם יוצרים כח. הכדורים הינם הרגשות והתקוות וכדור אחד בודד, אחר ושונה שנשאר במערומיו, חשוף וכואב.

מהם החומרים בהם בחרת ליצור בתערוכה הנוכחית?

חומרי הגלם המשמשים אותי בעבודותיי, מצויים סביבי: ברחוב,  במכולות אשפה, ניירות,וחפצים שונים שמוצאת בסביבתי .

המקום הכי נמוך שלך?

ההתמודדות עם הרגשות. לבחור להשאר קשוחה מבחוץ ולהראות שהכל בסדר ויכולה להתמודד עם הכל לבד מבלי לבקש עזרה

הכי גבוה?

לבחור נכון ולהיות שלמה עם הדרך שבחרתי. 

הכי מרגיז?

כשדברים לא מסתדרים כמו ששואפת

הכי מפתה?

להעיז. אקסטרים. להרגיש חיות

קשה לאהוב…..

אהבה זה רגש עוצמתי שנוגע בכל נים. אם לא מתחברת (לא.נשים, אוכל…) אז מתרחקת ומוותרת

קל לשנוא…..

לא שונאת. שנאה זה רגש נוראי בעיניי.  משתדלת להתרחק ממי וממה שלא עושה לי טוב.

מה מעסיק אותך מלבד היצירה?

המשפחה שלי, העסק שלי, עתיד המדינה.

מהי החוויה אותה תרצי שייצא עימה המבקר בתערוכה?

אשמח אם המבקרים.ות יתבוננו, יחשבו וינהלו שיח. אין נכון או לא נכון בפרשנות עבודותיי והמתבונן.ת יכול.ה לפרש כהבנתו.ה.

חוויה שהצלחתי לגעת, לסקרן והשארתי מקום למחשבה ולשיח. חוויה שתיצור אצל המבקר.ת רצון וסקרנות לעקוב אחריי ואחרי עבודותיי בתערוכות העתדיות לבוא.

מֵעֵבֶר – תערוכת יחיד לאמנית שרית לפיד

פתיחה חגיגית :יום חמישי,  18.5.2023 בשעה 19:00

בבית האמנים ,רח' אלחריזי  9 תל אביב

אוצר התערוכה : אריה ברקוביץ

נעילה :10.6.2023

שעות ביקור בתערוכה :

א’ – סגור
ב’-ה‘ 10:00 – 13:00, 17:00 – 19:00
ו’ 10:00 – 13:00
שבת 11:00 – 14:00

כפתורים לנצח! -האמנות של נועם בן משה

נועם בן משה, בן 40 נשוי +3 מירושלים, הוא אמן איפור ואפקטים מוכשר ועסוק שתמיד עסק בציור ופיסול במיוחד לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. מה שהביא אותו להמציא את עצמו מחדש ולהתחיל ליצור היה מפגש מקרי עם כפתורים במהלך חיפוש אחר בגד לאחת הדמויות שפיסל. המפגש הזה היה הפתיח לעולם חדש של יצירה צבעונית ומיוחדת במינה.

נועם פרסם פוסט בפייסבוק שהוא מחפש כפתורים בכדי להתחיל לעבוד על עבודת הכפתורים הראשונה שלו. באותו החודש הוא סגר את הסטודיו שלו וקיבל החלטה לחזור לעבוד בבית, כאשר בדרך הביתה עבר ליד פינת רחוב מלאה ב"אוצרות" וספרים, והראשון שהרים ליד היה ספר שעוסק באמנות כפתורים. באותו רגע הרגיש שקיבל אישור מלמעלה לכיוון שלו- יד מכוונת שמסייעת לו לצאת לדרך.

כאמן איפור המתמחה באפקטים נועם רגיל לעבוד בדיוק רב עם הרבה סבלנות ובעיקר "להמציא" מחדש דמויות קיימות- והיכולת הזו ניכרת בכל אחת מעבודות הכפתורים שלו. היצירה הראשונה הגדולה שלו הייתה בדמות 'מרלין מונרו' יצירה בגודל 140X100 שכללה יותר מ-5000 כפתורים. עוד לפני שזו נמכרה כבר הגיעו הזמנות ליצירות זהות מאנשים פרטיים ולתצוגה בתערוכות שונות.

עבודות האמנות של נועם הן הרבה יותר מהדבקה של כפתורים אלא ממש שפה של משחקים בצבעים עם חוקיות, עבודת אמנות שדורשת תכנון, יצירתיות והתמדה, תכונות של נועם שניכרות בכל אחת מהן.

אתר- www.buttonsbynoam.com

אינסטגרם- Buttons_by_noam

ראיון עם האמנית רות כהן לרגל תערוכת היחיד שלה בתיאטרון ירושלים : "מגילת רות"

בימים אלו מתקיימת תערוכה מרהיבה של האמנית רות כהן בתיאטרון ירושלים.

התערוכה עוסקת בפנים הרבות והמגוונות של ההוויה הנשית כפי שהיא מתורגמת אל בדי הציור של רות.

ייצריות ויצירתיות,  רציונליות ורגשיות, האישה האם, האישה הרעיה, המרפאה והכוהנת המחוברת לעולם הרוח – כל מיגוון האיכויות לובשות ופושטות צורה על בדי הציור של רות כהן דרך מיגוון של סגנונות ונושאים בהם היא עוסקת.

RemasterDirector_V0

נפגשנו עם האמנית לראיון נשי ומרתק במיוחד:

באיזה גיל התחלת ליצור?

מגיל 10

מהם מקורות ההשראה שלך?

הטבע, הנופים והדרמה האנושית

מהם הנושאים שאת מעדיפה להתמקד בהם כיום  ומדוע?
התחבטויות הנפש של הדמויות אותן אני מציירת, משום שנושא זה נוגע לי אישית, מתוך עולמי הפנימי וההתפתחות שלי כאדם לאורך השנים

מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?
הציורים שלי מצליחים לעורר רגש אותנטי אצל הצופים בהם ויוצרים תגובה של חשיבה והעמקה

_empty

עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?

יאן ראוכברגר, אשר ממנו למדתי רבות עת שעבדתי בסטודיו שלו ומציוריו הרגישים והאנושיים

איזו יצירה  שלך את הכי אוהבת?

יצירה בשם "פאניקה", המבטאת התפרצות רגש בלתי נשלט אשר הצופה יכול לחוש מתוך ההתבוננות בתמונה

באילו גוונים וטכניקות את יוצרת ולמה בחרת בהם?

שימוש בגוונים עזים, צבעוניים ואופטימיים, שמן או אקריליק על קנווס תוך משיכות מכחול אקספרסיביות

מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותייך לעתיד?

שאיפותיי מתמקדות ביצירות עצמן וביכולת ליצור ולבא את עצמי באופן שהצופה יוכל לחוות ולהרגיש. שאיפותיי הן פנימיות ולא חיצוניות.

RemasterDirector_V0

מגילת רות/ רות כהן

אוצרת : איילת אמוראי – בירן

פתיחה חגיגית : יום שישי, 12.5.2023 בשעה : 12:00

בגלריית תיאטרון ירושלים, רח' מרכוס 20

נעילה :31.5.2023

שעות ביקור בתערוכה:

ימים א'-ה 16:00-21:00

יום שישי : 10:00-14:00

מוצ"ש עד 21:30

ראיון עם האמנית ניבה הרסגור הנדין לקראת תערוכת היחיד שלה ברעננה!

בימים אלו עולה תערוכת היחיד של האמנית ניבה הרסגור הנדין, "ראש ורוד" , ברעננה.

האמנית מצירת בצבעוניות עזה הייחודית לה, ומשתמשת בפלטת צבעים מנוגדים היוצרים מתח ותהייה.

ציוריה של ניבה מביעים מחאה מול השתלטות האדם על הטבע. האייל המופיע בהרבה מציוריה, צבוע לרוב בורוד וכך גם הנופים היפהפיים, המביעים יופי ותמימות. העיר סוגרת עליהם מכל כיוון וכולאת אותם ללא יכולת מילוט ומנוסה.

ניבה הרסגור הנדין מצביעה על מצב מתסכל ומעוררת את הצורך לבחור בדרך של חיפוש אחר הפיתרון הנכון ומציאת שביל הזהב בדרך להתפתחות וצמיחה, תוך התחשבות בסביבתנו הטבעית ובבריאה סביבנו.

נפגשנו עם ניבה לראיון נעים ומרתק במיוחד:

באיזה גיל התחלת ליצור?

כל חיי ציירתי. מגיל צעיר מאוד כבר אחזתי במכחול. אני זוכרת מתנה אחת מיוחדת שהעניקו לי הדודים שלי מהקיבוץ, כשהייתי ילדה קטנה,  קופסה עם עטים צבעוניים. בעיני זאת היתה ההפתעה הנפלאה ביותר.

כשהייתי בתיכון קישטתי על פי בקשת המחנכת  שלי את כיתת הלימוד בציורים מעשה ידי. ביום בהיר אחד הגענו כל ילדי הכיתה לחדר וכל קירות החדר נותרו ריקים . אז העלמות הציורים גרמו לי עצב גדול. היום במבט לאחור  בחצי חיוך אני מעדיפה לחשוב שאולי מישהו ממש ממש אהב את העבודות ואימץ אותן גם אם בדרך לא דרך.

בזמן שנותר לי בין סיום לימודי התיכון להתגייסות לצבא נרשמתי לקורס במכון אבני בתל אביב, שם בפעם הראשונה נפגשתי עם צבעי שמן ועם ציור על בד. זאת היתה אהבה ממבט ראשון. עד היום אני זוכרת את הריח המיוחד שנדף משפופרות צבע השמן שבעיני היה הריח המדהים ביותר. נגלה בפני עולם שלם של צבעים ושל האפשרות לערבב בין הגוונים השונים וליצור צבע שהוא שלי בלבד. הנחת הצבע על הבד הנושם היתה בעיני התגלות מסעירה. מאז ועד היום לא הפסקתי לצייר בצבעי שמן בלבד. בעיני אין אף מרקם של צבע שמשתווה לצבעי השמן.

מהם מקורות ההשראה שלך?

מגיל צעיר מאוד הורי עיטרו את חדר הילדות שלי ברפרודוקציות של אמנים. הם רכשו מסגרות שניתן היה להחליף בהן את הציורים ובכל שבוע היו מחליפים לי את הצייר. כך ששבוע ימים הייתי מתעוררת לצד שבע יצירות של ואן גוך ושבוע לאחר מכן מבלה בחדרי עם עבודות של גוגן. אני מניחה שהצבעוניות  של אותם אמנים ושל רבים אחרים שזכיתי לגדול איתם השפיעה עלי.

שלוש שנים מחיי הילדות שלי עברו עלי בפאריס. אבי נשלח לשם על מנת לכתוב את הדוקטורט שלו בסורבון. בהיותי בכיתה ד' ובכיתה ה' ולאחר מכן בכיתה יא' למדתי בבתי ספר צרפתיים בפאריס ובכל יום ראשון היינו מבקרים בלובר או במוזיאון זה או אחר. כך שלמעשה ספגתי ונשמתי אמנות מגיל צעיר.

ההשראה שלי נובעת מכל מה שסובב אותי. הן מהאימהות שלי ומהיותי מורה ומחנכת שנים רבות שמאפשרת לי כך אני מקווה  להיכנס לנפש הילד וכך באו לעולם הציורים שלי הקשורים לנושא.

הן מתחושה הקשה שאנחנו חיים במציאות של כפייה של צד אחד על מרחב חייו של צד אחר וכך נולדו העבודות שלי של האיילים הכלואים בתוך ספק היכל ספק כלא.

נושא נוסף שמאוד מעסיק אותי הוא נושא הפגיעה הקשה של האדם בטבע ודחיקתו וצימצומו. האיילים שמופיעים בלא מעט מעבודותי צבועים בצבע שאינו טבעי והסביבה שבה הם מוצגים אינה אזור המחיה המתאים והרגיל שלהם. הבניינים המקיפים את הצמחייה מאיימים לכבוש אותה ולהכניעה.

מקור השראה נוסף שלי הם סיפורי התנ"ך. גדלתי בבית שנתן מקום של כבוד לתנ"ך כיצירה סיפרותית נפלאה אבל מתוך ראייה והשקפת עולם אתאיסטית מובהקת. העבודות שלי העוסקות בסיפור אכילת פרי עץ הדעת על ידי חוה משקפות תפיסת עולם זאת. בעיני חוה הינה הפמיניסטית הראשונה שהעזה לקרוא תגר על אלוהים ועשתה את הצעד האמיץ ביותר ואכלה את פרי עץ הדעת. הסקרנות שלה שהיא בעיני התכונה הנפלאה ביותר שיש לאדם אישרה לה לאכול את הפרי למרות האיסור ומאז ועד היום בזכותה עיני האנושות נפקחו. לפחות אצל חלק.

מהם הנושאים שאת מעדיפה להתמקד בהם כיום  ומדוע?

כאמור היום הנושאים של הכפייה של צד אחד על השני וצימצום חירותו של האחר ושל הנזק הנוראי שאנחנו בני האדם גורמים לטבע משיקולים שהם שיקולים זרים של בעלי ממון מעסיקים אותי מאוד כפי שאת כל אחד שחי במדינה שלנו ובעולמנו.

מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?

הקהל שמתבונן בעבודות שלי נמשך לצבעוניות. חלק גדול מהיצירות שלי הן בורוד לסוגיו ולתת תת גווניו. ואז ברגע שהוא בתוך היצירה הוא מתחיל לשים לב לזרעי החרדה שאני שותלת בצורת נחשים מאיימים או מנופים שמקלקלים את תמונת האידיליה. זה הרגע שאני מחכה לו לראות את התגובה של הצופה.


עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?

יש כמה אמנים שהייתי כל כך רוצה לפגוש ולצערי כולם אמנם כבר לא כאן אבל הם עמוק בליבי.

תחילה את ואן גוך שגדלתי איתו וברגע שהבנתי שהוא חתך את אוזנו הייתי כילדה קטנה מתבוננת בתמונת הדיוקן עצמי שלו וכל כך מרחמת עליו וכואבת את כאבו.

לא הייתי מוותרת על אנרי רוסו המדהים עם ציורי הטבע המופלאים שלו. ובעיקר הייתי מצפה לפגוש את קלימט עם הצבעוניות המהפנטת שלו.

איזו יצירה  שלך את הכי אוהבת?

ישנה יצירה אחת שמתארת את בריאת העולם כאשר הכל היה עדיין בהתהוות והכל היה עדיין פתוח ומלא תקווה שכל דבר ודבר ימצא את מקומו הנכון בעולמנו.

באילו גוונים וטכניקות את יוצרת ולמה בחרת בהם?

הגוון שחוזר שוב ושוב בעבודותי הוא הגוונים של הורוד. הצבע הורוד הוא מצד אחד צבע ילדי המסמל תמימות ואופטימיות ומצד שני הוא צבע חושני גובל בתת גווניו בצבע הנוטה להטריד. שכן טוב של הצבע האדום שהוא צבע שעשוי להתריע על סכנה ועל אסון.

השימוש בצבעי השמן מתאים לי מאוד. העבודות שלי מבושלות באיטיות. אני יוצרת את הציור שכבה אחר שכבה. חוזרת שוב ושוב לתמונה. חולמת עליה חושבת עליה ושוב מציירת. מרגישה שאני ממש בתוך תוך העבודה. צבע השמן מתייבש בהדרגה כך שניתן להוסיף לו עוד ליטוף עוד נגיעה.

מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותייך לעתיד?

כל חיי ציירתי שנים רבות עבור עצמי בלבד. כשהתחלתי להציג התבוננתי מהצד וראיתי כיצד אנשים נצמדים לציור ומנסים לתהות על קנקנו. והייתי בגדר הזבוב על הקיר וזה מילא אותי שימחה לצפות בהנאה שהעבודות שלי גורמות.

מאחלת לעצמי ליצור עוד ועוד עבודות ולהמשיך להציג ושיותר ויותר אנשים יצמדו ליצירות שלי,  ינסו לפענח אותן ויחוו אולי גם חלק קטן  מההתרגשות שאני הרגשתי שיצרתי אותן.

"ראש ורוד" –  ניבה הרסגור הנדין

אוצרת אביה ממון

התערוכה תתקיים בין התאריכים: 3.5-30.5.2023

בגלריה העירונית בית "יד לבנים" ברעננה

נייד: 054-4773380

מייל: nivahh@gmail.com

אתר: www.nivahh.com

אינסטגרם: nivaharsgor

ראיון עם האמן מושיק בן עוזי לקראת תערוכת היחיד שלו בתל אביב

התערוכה "לצאת לחופשי" \ תערוכת היחיד הראשונה של האמן מושיק בן עוזי, מספרת את סיפורו בעזרת סיטואציות מהחיים אותן הוא מצייר, כפי שהוא רואה אותם וחווה אותם. בן עוזי מוכיח שבאמנות אין שום גבולות. העבודות שנבחרו לתערוכה משקפות את קו ידו ועולמו האמנותי של בן עוזי, והן מבטאות ערכים של חופש, יצריות, ביטוי עצמי, שבריריות, אהבה, טבע, ויצירתיות.

נפגשנו עם מושיק לראיון מרתק במיוחד:

מושיק בן עוזי

באיזה גיל התחלת ליצור?

מגיל צעיר מאוד. אני זוכר אז שזה התחיל אצלי מתוך חיבור עמוק לחומרי היצירה – פלסטלינה, פימו, פסטלים, צבעי פנדה.. התמכרתי למרקמים ולריחות שלהם. צבעים ריתקו אותי! אני זוכר שאפילו הבדידים הצבעוניים של שיעורי חשבון הקסימו אותי.

בשנים הראשונות של בית ספר יסודי השיעורים שהכי חיכיתי להם היו שיעורי ציור – אלו היו השיעורים שבהם ממש השקעתי את כל כולי והריכוז שלי, וממש יכולתי לעוף ולהיות אני. חברי לכיתה שפחות התחברו לתוכן השיעור, כל הזמן היו מבקשים ממני שאצייר להם במקומם.

בשלבים הראשונים הייתי מעתיק המון – בוחן, חוקר ומנסה לחקות את מה שאני רואה. למשל היתה לי אגדה של פסח של דמויות פלסטלינה של היוצר רוני אורן, והייתי יושב שעות עם פלסטלינה ומחקה לפרטי פרטים את הדמויות עפ"י הסגנון שלו.

הייתי מסתכל על הדמויות שבני דודים שלי הכשרוניים יצרו, והייתי מנסה להתחקות אחר הסגנונות שלהם, ולהטמיע אותם גם בי.

מהם מקורות ההשראה שלך?

האנושות כולה – רגשות, הבדידות והסבל האנושי, התנהגויות של בני אדם אחד לשני, יצרים, יצריות, תשוקה, רוחניות, אופל, מוסיקה, ריחות וכמובן והכי חשוב – הטבע.. אבל אם השאלה מתייחסת לאמנים מוכרים אז האמנים שהכי השפיעו עלי היו וואן גוך, פיקאסו, דאלי וגייגר.

מהם הנושאים שאתה מעדיף להתמקד בהם כיום  ומדוע?

חופש וביטוי עצמי מלא. כחברה מלאת פחדים יצרנו לעצמנו המון תבניות שמגבילות אותנו ושכבר לא משרתות אותנו, למעט להנציח יותר ויותר את הפחדים שלנו. באומנות שלי אין גבולות ואין צנזורה, ויש מקום לכל סוגי הביטויים, מתוך הבנה שהאדם הוא יצור חופשי, והניסיון לביית אותו תיצור רק עוד טרגדיות, עלינו לשאוף לפרוץ את כל התבניות שיצרנו לעצמנו מתוך הפחדים, ולהסתכל באומץ ובכנות על כל הצבעים הקיימים בנו על מנת לאפשר לאמת לצאת ולהתגלות במלוא הדרה.

מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?

התגובה הראשונית האופיינית היא כמעט תמיד "וואו" – השתאות, לעתים זעזוע.. נדיר שאני מקבל את התגובה "זה יפה", והאמת היא שאני גם לא ממש מעוניין בתגובה שכזו. כי האומנות שלי לא נועדה להיות "יפה". היא נועדה לעורר אמוציות אצל הצופה, ולפעמים אין להם מילים לתאר את מה שהם חווים, אך הם כן יודעים לשדר לי שהם מאוד מאוד התרשמו, ולא ציפו לראות כאלו ציורים. התגובות תמיד מפתיעות אותי, וזה דבר חיובי עבורי.

עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?

כאמור אני גם מוסיקאי, והאמנים הראשונים שקופצים לי לראש הם דווקא מעולם המוסיקה – בראש ובראשונה הוא כמובן ג'ימי פייג' – גיטריסט להקת לד-זפלין, אמנים נוספים שאני חושב עליהם הם פיטר סטיל סולן להקת טייפ או נגטיב שאינו בחיים, דווין טאונזנד, אנקי ואן גירסברגן, ועוד.

איזו יצירה  שלך אתה הכי אוהב?

וואו, זו שאלה קשה. זה כמו לבקש מאמא לענות לאילו מהילדים שלה היא הכי מחוברת. כל יצירה שלי מבטאת איזשהו פן ואיכות באישיות שלי, וכולן מהוות יחד את כל מי שאני. כן, יש יצירות שלי שמלוות אותי דרך ארוכה, שנעשו בהן קפיצות דרך משמעותיות המשחקות תפקיד בגיבוש הסגנון שלי, ובמובן הזה הן מהוות חשיבות רבה עבורי, אבל קשה לי לספור אותן על כף יד אחת.

באילו גוונים וטכניקות אתה יוצר ולמה בחרת בהם?

אני משתדל בכל ציור שלי להתנסות בשילובי צבעים שונים, עם שאיפה מסוימת להשתמש כמה שפחות בצבע השחור, ובמקומו למצוא כמה שיותר צבעים כהים אחרים היכולים לבטא את הכהות שבו רק עם הרבה יותר עומק. טכניקה שלמדתי מהתנועה האימפרסיוניסטית. הטכניקה שבעיקר מנחה אותי היא הטכניקה של וואן גוך – שבה הצבעים מונחים זה ליד זה, עם כמה שפחות עיבוד. אני מאמין שציור צריך להוות גשר בין הצופה ליוצר, ולכן לא כדאי לנסות ולטשטש את משיחות המכחול, אלא להשתדל להשאיר את רמת העיבוד גסה ככל האפשר, וכך הצופה יוכל להתחקות אחר התנועות של האמן, ולהתחבר אליו.

מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותייך לעתיד?

לעסוק במשהו שאני אוהב ונהנה לעסוק בו. להיות בנתינה והשפעה, ולהיות משמעותי וחיוני עבור אחרים. לעשות לאנשים טוב על הלב, לעורר אצלם חיוך ועונג והשראה. להיות במקום שאני עוזר לאחרים להתחבר לעוצמות שבהם, ולעלות למעלה בדרגות הרוחניות שלהם.

"לצאת לחופשי"

מושיק בן עוזי

בגלריית בית ציוני אמריקה בתל אביב

אוצרת : נעמי גורדון-חן

רח' דניאל פריש 1 , תל אביב

פתיחה חגיגית : יום שישי, 5.5.2023 בשעה : 12:00

נעילה : 31.5.2023

  • שעות ביקור בתערוכה :  א-ה 09:00-21:00
  • שישי : 09:00-14:00
  • מוצ"ש עד 22:00

ליצירת קשר עם האמן : https://www.moshikbenuzi.com/

המארגים האישיים של האמנית עליזה בורשק-עכשיו בתערוכת יחיד מרגשת בתל אביב!

                 " מארגים" – האמנית  עליזה בורשק בתערוכת יחיד

אוצרות התערוכה : ד"ר גליה דוכין אריאלי ומיכלי אדלר

התערוכה תתקיים בגלריה לאמנות עכשווית ושבטית בתל אביב

רח' מרכז בעלי מלאכה 13 תל אביב

פתיחה חגיגית : יום חמישי ,27.4.2023  בשעה 18:00

"לאמנות יש את הכוח לשנות"! כך אומרת עליזה בורשק שלאורך כל שנות יצירתה יוצרת מתוך תודעה חברתית בולטת המשולבת בתודעה מוסרית עמוקה ורצון לשנות תפיסות וערכים אצל המתבונן. " כשאומרים הדרת  נשים – זה מזעזע אותי ! וזה הטריגר לאמנות שלי. האמנות שלי היא אמנות מחאה.  ברגע שאני מדברת על העוולות ומראה עבודות המתארות את מה שאני אומרת זה מגיע למודעות רחבה וגדולה יותר. זו היכולת שלי להשפיע".  עבודותיה של בורשק עוסקות בדרך חותכת ובהירה  בתודעה ובזהות הנשית, בפניה ובגופה של האשה ובמקומה של האשה בחברה. המוטיבים העוברים כחוט השני בכל עבודותיה עוסקים בהדרת נשים מהמרחב הציבורי, ביחס לנשים בחברה הבדואית הקרובה למקום מגוריה בבאר שבע ,בפולגמיה, בדיכוי, בשליטה בכל רובדי החיים. באמצעות האמנות, בורשק מביעה זעזוע עמוק מהדרישה מנשים לכסות ולהסתיר את גופן, את שערן ואת פניהן, מזועזעת מהדרישה מנשים לשבת באחורי האוטובוס. זהו הטריגר העיקרי לעבודות האמנות המוצגות לפנינו.    "אני מוחה ואני זועקת את כאבן של הנשים  דרך בדי הציור שלי". לפעמים הזעקה מוטחת לצופה בפניו ולפעמים הזעקה מוסתרת, נחבאת בתוך הקנווס אבל היא תמיד נמצאת. לפעמים עבודותיה קצת נחות  מזעקות וממסרים ועיקרן צבע שמיים ים אויר. לפעמים מתחברת בורשק  למחוזות ילדותה התמימים דרך שימוש  פיזי באלמנטים שסבבו אותה בילדות.   

עליזה בורשק אמנית רב תחומית היוצרת  במגוון טכניקות ובמגוון חומרים מפתיע ומרענן. שמן על קנווס, צילומים דיגיטלים שעברו עיבוד מחשב וטיפול בצבע, שמן על עץ, שמן על נייר פרספקס משולב עם טפט, עבודה עם שקפים של רנטגן, מיצגים, תבליטים  ועוד ועוד טכניקות אמנותיות בשילובים מפתיעים ומקוריים. בורשק יוצרת ללא הפסקה, ללא היסוס וללא ביקורת עצמית משתקת. עבודת האמנות היא חלק אינטגרלי מחייה ללא הפוגה וללא פילטרים. הריבוי הגדול של הטכניקות ושל ההתנסויות מניבים גוף עבודות גדול  ומרשים שרק חלקו מוצג בתערוכה שלפנינו.

עליזה בורשק נולדה בבגדד ועלתה עם משפחתה היישר למעברה בחולון. הוריה וארבעת ילדיהם היו נחושים לעזוב את המעברה ולהשתלב בארץ. " אמא שלי הייתה אשת ברזל שאמרה – אנחנו לא נישאר דקה במעברה". ואכן לאחר זמן לא רב הצליחו הוריה לקנות דירה בחולון המשמשת את בני המשפחה עד היום.

  • תושבת באר שבע
  • בוגרת מדרשה בתל אביב.
  • בעלת תואר בתקשורת ובאמנות
  • כותבת שירה
  • חברה בעמותת "פרי השלום בישראל" , שבה פועלים יחדיו אמנים מכל המגזרים. יהודים  ,נוצרים ומוסלמים.חברי העמותה מאמינים שדרך האמנות אפשר להגיע לדו קיום. וכמו כן להכיר ולהוקיר את התרבויות השונות.
  • שייכת לאגודת הציירים והפסלים. בעבר הייתה שייכת לבית האמנים בנגב.
  • עליזה הציגה תערוכות יחיד במקומות רבים בארץ וכן השתתפה בתערוכות רבות בוינה ,פריז ,מוסקבה וסנטפטרסבורג.

שעות הביקור בתערוכה :

  • ימי שלישי עד חמישי מ-11:00 ועד 19:00
  • וביום שישי ובשבת מ-10:00 עד 14:00
  • התערוכה מתקיימת בין התאריכים:
  • ·       25/4-27/5/2023

055-923-0022טלפון הגלריה :

תערוכת יחיד למרק רפייביץ-נער בן 16 המתמודד עם אוטיזם באקספרסיביות על הבד

תערוכת יחיד | מרק רפייביץ

אוצר התערוכה : שוקי קוק

פתיחה חגיגית: 21.4.2023יום שישי , בשעה 11:30

מתבונן  בפרטים קטנים בציוריו של מרק, מנסה לחדור אל התודעה המנחה, מובילה  יד ומכחול אל צבע וקנבס, בתנועות מבוקרות ומדוייקות תוך יצירת דימויים ממקום של רגש או דמיון, המנוהלים עמוק מאחור, מבלי יכולת לתקשר החוצה  עם עולם…

מהו אוטיסט? מה מרגיש או חושב אוטיסט?

….."אוטיזם הוא שונות נוירולוגית הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, תורשתיים וגנטיים. זוהי תסמונת קלינית, שמתאפיינת בלקויות שונות בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי. מאפיינים נוספים המעידים על אוטיזם הם התנהגות סטראוטיפית ורפיטטיבית (חזרתית) והפרעה בכישורים החברתיים"……

מאז שנחשפתי לציוריו של מרק אני "קשוב" לפרטים הקטנים שבהם, היוצרים סיפורי רקע לדמות או רעיון, אלה מצויים {כמו כל ציוריו} במנעד בין פיגורטיביות, אקספרסיוניזם והפשטה גרפית ורעיונית כאחד, לכאורה, שילוב של שפות וגישות הבעה, היוצרות מעין שפה יחודית של מרק , חוזרות ונשנות במנעד משתנה בין הבחירות שלו בנושא מסוים, ובטוח גם בהתרשמותו האישית מחוויה שחווה.

אין שום תקשורת מילולית עם מרק, אימו מתקשרת  אתו, מנחה אותו בפרטי חיים אבל, לא ברור כמה ומה מבין מרק מתוך הנאמר, ואיך זה מעובד בתוכו…..

ככל שהעמקתי להתבונן גיליתי יותר ויותר רגישות אנושית ,הבאה לידי ביטוי באווירת הציור…סמליו ראשוניים , מינימליסטים, לעיתים חווה סוראליזם מאופיין בסמליו ובשפתו, משלים במסריו ….

.

משיחות עם אימו למדתי כי  חוויות מסוגים שונים מהוות טריגר לציוריו, החל מטיול ברחוב שכונתי ומפגש עם שכנה שמצאה ציפור שהותקפה על ידי חתול, או התרגשותו מחדשות בטלוויזיה בהם צפה בסיפורה של ילדה שנהרגה באוקראינה, הציור מרגש ונוגע , הדפסו נשלח לאם השכולה.

גירויים שמרק סופג מגיעים גם מהסלולרי שלו, אותו הוא מפעיל במיומנות, מרק לא למד ציור מעודו, אך בהתבוננות בסרטים שונים הבין ופיתח את שיטתו שלו לראות ולהעביר מחשבותיו בצבע…

הוא מפנים חוויות ומראות, כמו נוף בו טייל, אנשים ומאורעות, ונותן להם ביטוי ברגישותו ובשפתו המיוחדת.

אספתי קבוצה מיצירותיו לכדי תערוכה, לא ברור אם ציור ימשיך לעניין אותו לנצח….מאידך, עומקן של החוויות הגלומות בציורים הינו חוויה מיוחדת שתרגש כל אדם, ערכן עצום בעייני וגאווה גדולה לי לתת במה למרק בגלריית הסטודיו.

התערוכה מתקיימת  בסטודיו שוקי קוק במתחם נגה

רח' רוחמה 11

תל אביב

שעות ביקור בתערוכה :

ימים א'-ה' 10:00-17:00

אתר סטודיו שוקי קוק:

http://www.kook.co.il/

נעילה :סוף מאי 2023

האמן והאדריכל ויקטור רבינוביץ מציג לקהל את אמנותו בתערוכת היחיד שלו בתל אביב "נוף חיי"

ויקטור רבינוביץ

תערוכת יחיד "נוף חיי"

פתיחה חגיגית : יום שישי ה14.4.2023 בשעה 12:00

התערוכה תתקיים בגלריית בית ציוני אמריקה בתל אביב

רח' דניאל פריש 1 , תל אביב

אוצרת התערוכה: רחל זיו

"עליתי מבריה"מ לישראל בשנת 1978. זכרונותיי הראשונים בתחום היצירה הם מגיל 4, כשאני ואחי יושבים שעות בחצר הבית ולומדים לצייר עצמאית בעיפרון. הנטיות האומנותיות שהפגנו הביאו את ההורים לשלוח אותנו מגילאי בית הספר המוקדמים, לחוגי אומנות רבים: ציור ואומנות כללית, בניית מודלים וצילום. בגיל 15 נכנסתי ללימודי אמנות ועיצוב תפאורות לתיאטרון במכללה באודסה. לאחר מספר שנים של למידה ועבודה בתיאטרון, סיימתי את לימודי התואר השני באדריכלות.

מקורות ההשראה שלי נמצאים בכל מקום: אומנות קלאסית, מודרנית, יצירות אדריכלות, טבע, והחיים עצמם. יצירותיהם האדריכליות של האדריכלים: זאהה חדיד, פרנק גרי ומשה ספדייה, קרובות מאוד לליבי. השפעה נוספת רבה ועיקרית על ציוריי, באה מיצירותיהם האימפרסיוניסטיות של: קנדינסקי, ואן גוך, גוגן, סזאן ואחרים. יצירותיהם מעבירות רגש ונשמה אנושית.

יצירותיי מספרות סיפורים והתרחשויות בחיי. בכל יצירה אני מציב לעצמי מטרה ויזואלית, שאותה אני רוצה להעביר. אני מצייר בגוונים ובטכניקות המשתנים בהתאם למטרה זו, לתקופות חיי, למרחב, לעונה, למצב הסביבתי, ולנושא. יצירותיי משקפות את ההתרגשויות שלי, אהבת היצירה, וחוויותיי הרגשיות. בתערוכה זו אני פורש בפניכם את נוף חיי."

השתתפות בתערוכות:

  •   תערוכת יחיד בבית ציוני אמריקה תל אביב.                                                     –         תערוכות יחיד וקבוצתיות בספרייה העירונית בבאר שבע.                              –         תערוכה קבוצתית בגלריה "לירז", בבאר שבע.                                     –         תערוכה קבוצתית במרכז הקהילתי בדימונה.

הציורים למכירה  |  

  • שעות ביקור בתערוכה :  א-ה 09:00-21:00
  • שישי : 09:00-14:00
  • מוצ"ש עד 22:00

נעילה : 29.4.2023

ראיון מרתק עם האמנית מנוחה כהן במסגרת תערוכת היחיד שלה "שמילאת" בגלריה לאמנות עכשווית ושבטית בתל אביב

בימים אלו מתקיימת תערוכת היחיד "שמילאת" של האמנית מנוחה כהן בגלריה לאמנות עכשווית ושבטית בתל אביב.

התערוכה מס'קרנת את הבאים ויוצרת תחושה של עומק, לימוד ואסתטיות רבה.

נפגשנו עם האמנית לראיון מרתק במיוחד! :

  • מהם מקורות ההשראה שלך?

נושאים הקרובים לסביבתי ולליבי המעסיקים אותי. 1. מגדר- שוויון בין בני האדם, 2. ניצול האדם את משאבי הטבע ושמירתו.

בנושא המגדרי

  1. נשים- בתקופה האחרונה אנו עדים למקרה אלימות רבים נגד נשים. חקיקת חוקים המדירים נשים מהמרחב הציבורי, אי שוויון מגדרי במגוון רב של תחומי החיים: משכורות, מיעוט נשים בעמדות משפיעות וכו'. בדימויים המצוירים על מגשים עגולים מבטא את הפרדוקס במעמדה של האישה, בדימויים המצוירים על מגשים עגולים מבטאים את מעמדה של האישה, את נגישותה של האישה ולמחות על הנגשתה בהתאם לנורמות החברתיות כיום, ובמיוחד נשים בגיל הזיקנה שיחס החברה מדכא ומדיר אותן.

בתערוכה שמילאת- הנשים היו צרכניות אך קולן לא נשמע מאחר והגבר בחר את התכשיט הן ענדו את התכשיטים בכל שלב מחייהן והם הכריזו על מעמדה החברתי של האישה. הם היו כל רכושה של האישה היהודית תימנית. מצד אחד סימן תלות בעולם הגברי אך מצד שני זו הייתה 'הבטחה' לעצמאות כלכלית בעת הצורך.

  • אתני- התכשיטים התימניים סימלו סדרים חברתיים, דתיים, הילכתיים, מארגני חיים ועצם לקיחתם גניבתם גרם לשבר גדול בחברה המסורתית .בנוסף נפגע מעמדו של הצורף שהיו תלמידי חכמים ופוסקי הלכה ומעמדם היה גבוה בתימן, נלקחו התכשיטים נלקח מהצורפים גם מעמדם הגבוה בחברה. צמצום בהיקף ובמגוון של התכשיט התימני יצר אפקט שרשרת : מאחר ולא נעשה שימוש בכל הרפרטואר , נעלמו פריטים שהשפיעו על יוצאי יהדות תימן הכתבת דרישות השוק  המקומית יצרה זהות  אתנית לקבוצה שהשפיעה על הדימוי העצמי, והיא שיכתבה את עצמה בהתאם.
  • הקהילה הלהט"בית – הנלחמת על זכויותיה ובמצעדי גאווה מנסה להעלות נושאים החשובים לקהילה. הציורים מושפעות מדמויות  ממצעדי הגאווה בארץ ובברלין.
  • איכות הסביבה- ציורי הטבע שכמעט ראליסטיים באים כביקורת המרתיעה על פגיעת האדם בטבע: זיהום הים, בנייה קרובה אל הים, שימוש בחולות הים והמדבר לצורכי האדם ומעלה את הדילמה של שימור מול קידמה.

-מהם הנושאים שאת מעדיפה להתמקד בהם כיום היום ומדוע?

הנושא המגדרי כיום מעסיק אותי במיוחד בתקופה הזו, בשל הניסיון לחוקק חוקים המשפיעים לרעה על מעמדן של הנשים בישראל.

-מהן התגובות של הסובבים לך היצירות שלך?

מקבלת את תמיכת המשפחה וחברים. ישנה התעניינות מה הנושא הבא שבו אעסוק. כמו  כן יש הדים חיוביים מהתערוכה 'שמילאת', אנשים רבים מתעניינים בתערוכה ואף מקבלת חיזוקים רבים על העלאת המודעות בנושא התכשיטים ועל העוול שנעשה ליהודי תימן בעת עלייתם לארץ.

  • עם איזה אמנית/ אמן היית רוצה לשבת לקפה?

הייתי רוצה לשתות קפה עם מורתי רחל שביט, שצורת עבודתי מושפעות ממנה, ובמיוחד האהבה לרישום. היא יסדה עם אליהו גת את קבוצת אקלים בשנת 1973 שדגלה בציורי נוף ישראלי, ורבים מהאמנים שהשתייכו לקבוצה היו אמנים איכותיים וחדשנים שעם השנים הפכו לאמנים בולטים וידועים באמנות הישראלית. למדתי שגם בעזרת ציורי הנוף ניתן להעביר מסרים חברתיים.

-איזו יצירה שלך את הכי אוהבת?

אינני יכולה לבחור יצירה אחת, בכל יצירה אני עוברת תהליך של חקר לומדת ומשתדלת לשפר את הדימויים שבהם אני עוסקת ולנסות להעביר מסר וחוויה לצופה.

  • באילו גוונים וטכניקות את יוצרת ולמה בחרת בהם?

הטכניקות הן שונות, הכל בהתאם לנושא ולרעיון של הנושא, ואיזה מסר אני מעוניינת להעביר. בתערוכה 'שמילאת' ציירתי על עץ מחר והסוגר של הצמיד שאימי הביאה לי היה מעץ, הרקע שבחרתי לציורים הוא אדום ושחור (צבעים הבולטים ברקמה התימנית של בתי הרגליים במכנסיים שנשות תימן לבשו בצנעא). יש קרבה גדולה במוטיבים בין הצורפות (נחשבה לעיסוק גברי) לרקמה (עיסוק נשי).

בציור מגישה מונגשת בחרתי לצייר על מגש עגול בצבעי שמן עובר בבטן אימו, המגש בדימוי מסמל  את האישה כמוסא להגשה והנגשה.

בסדרת צבע אדום שעליה אני עובדת כיום אני מציירת כף יד מצביעה על תת המודע של האדם ועל אישיותו. כף היד מצד אחד היד יכולה לשדר כוח אך גם רכות בדימויים רואים כפות ידיים של נשים שונות שנתפסו בעת עשייה, ויש ניסיון לתפוס את התנועה כגון: בספורט, סריגה, ציור, שיחה וכו'.

העבודות הינן מונוכרומטיות על רקע שחור, המנתק אותן מיתר הגוף, וכאילו תלויות באוויר. בנוסף ניתן להביט על כל יד מצוירת מכיוונים שונים ותנועת היד משתנה ומקבלת משמעות אחרת.

הצבעים מאוד משמעותיים ביצירה. הצבע השחור עוצמתי אך בציורים הוא מביע מחאה, אבלות, מוות. כפות הידיים בגווני אפור המסמל עצבות, איפוק, ניטרליות. הציפורניים צבועות באדום מקבלות משמעות של דם, מלחמה , סכנה ואזהרה, אך יש גם משמעות של תשוקה, יצריות ומיניות.

  • מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותייך לעתיד?

היכולת להעביר מסרים ותכנים חשובים מבחינה חברתית בדרך אמנותית ושונה מעולמינו הוורבאלי.  לאמנות יש כוח מיוחד להעביר תכנים רעיונות בצורה אינדיבדואלית,  הנעשית באופן  חזותי וחווייתי. היא  מביאה זאת במימד שונה, והצופה חווה זאת  בצורה מיוחדת, הפתוחה לפרשנויות.

"שמילאת" -תערוכת יחיד לאמנית מנוחה כהן

אוצרות התערוכה : ד"ר גליה דוכין אריאלי ומיכלי אדלר

התערוכה מתקיימת בין התאריכים:

21/3-22/4/2023

התערוכה תתקיים בגלריה לאמנות עכשווית ושבטית בתל אביברח' מרכז בעלי מלאכה 13 תל אביב